בית הכנסת העתיק בחורבת כנף

חורבת כנף ממוקמת על פסגת שלוחה של בזלת הכיסוי, בגובה 200מ' מעל פני הים. לשלוחה מדרונות תלולים, בין נחל כנף מדרום ונחל שפמנון מצפון וממערב למושב כנף, כשלושה ק"מ ממזרח לכנרת. שטחו המשוער של האתר כ-20 דונם, וסמוך אליו, ממזרח, נובעים כמה מעיינות שכבה.

את שרידי היישוב היהודי כנף גילה בשנת 1885העיתונאי הבריטי הציוני לורנס אוליפנט, אשר השתקע בחיפה ותר את צפון הארץ. "לא הצלחתי למצוא את יסודות המבנה שהעמודים יכולים היו להיות חלק ממנו," הוא כותב, "הם שייכים בוודאי לחורבה שמצאתי מיד לאחר מכן בצד השני של מבנה אסם, במרחק כחמישים מטרים, ואשר ללא ספק שימשה כבית כנסת, כפי שעולה משבר כרכוב אשר מצאתי כאן, שמידותיו 2.1×0.8מ,' ועליו יש כתובת עברית".

תיאור נוסף של חלקי המבנה והכתובות עולה מעדותה של משלחת בראשות א"ל סוקניק, אשר ביקרה פה ב-1932באתר נערכו סקרים ארכיאולוגיים נוספים, אך המידע המרכזי עלה מחפירה שניהל צבי א' מעוז במבנה "האסם" אשר בחן אוליפנט, ואשר הוברר כי הוא בנוי בתבניתו של בית כנסת קדום. בשנים 1978-1981ובשנת 1985 (ארבע עונות חפירה) חפר מעוז בבית הכנסת ובסביבתו הקרובה, וכן במבנה מגורים שנמצא במדרון הדרומי (בניין 300) . בחפירות אלה התברר כי "האסם" נבנה על-גבי קירות בית הכנסת. בחלקו הפנימי לא שרד דבר לבד מיסודות העמודים.

שמונה שכבות

בחפירה בשטח האתר נחשפו שמונה שכבות . האתר יוּשב בתקופת הברונזה התיכונה 2ויישובו נמשך גם בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל .1האתר ננטש בסוף המאה ה- 11או ראשית המאה ה- 10לפני הספירה, ויוּשב מחדש רק במאה ה- 2לפנה"ס. במועד זה נבנה באתר מגדל תצפית, כחלק ממערך ההגנה על הגולן מכיוון בקעת הבטיחה.

המגדל נהרס, כנראה בידי אלכסנדר ינאי, ובמקומו נבנתה מצודה שחלקה הפנימי נחשף בחפירה. זו עמדה על תילה עד למרד הגדול ברומאים בשנת 67לסה"נ. לדעת מעוז מצאו יושבי המצודה מקלט בגמלא השכנה. מהסקרים ומהממצא הנומיסמטי בחפירות עולה כי במקום התקיים יישוב גם בתקופה שלאחר המרד הגדול. לדעת מעוז, יהודים חידשו את היישוב במחצית השנייה של המאה הרביעית, אז נבנה כפר גדול שהגיע לשיאו בשלהי המאה החמישית ובראשית המאה השישית לספירה. בפסגת הגבעה נבנה בית כנסת גדול. בחפירות לא נמצאו שרידים מהתקופה האסלאמית הקדומה, וההנחה היא כי במהלך המאה השישית החל היישוב מאבד מעוצמתו.

בית הכנסת וסוגיית תיארוכו

לפי ממצאי החפירה של מעוז, בית הכנסת נבנה במתכונת טרפזית בציר מזרח-מערב ( 16-13מ' לערך.) הסיתות ובניית הגזית בבית הכנסת בכנף בולטים באיכותם הגבוהה מול כלל בתי הכנסת בגולן. מסגרת השער עשירה בעיטורים וייחודית בגולן. לדעת מעוז, יש בה הד למסורת רומית קדומה שנמצאה גם בחורן. השער יוצא דופן גם בשל הכתובת הארמית החרותה במשקוף, מעל המסגרת המעוטרת.

מלבד הפתח המעוטר הייתה החזית פשוטה ולא מקושטת. לדעת מעוז, לבית הכנסת המקורי (שכבה 3א' אצלו) היו שתי קומות והוא נהרס חלקית, ככל הנראה, ברעידת האדמה בשנת 551לספירה (שכבה 3ב,)' ורק קומתו התחתונה שופצה. מעוז מבסס את תאריך הקמת בית הכנסת על הממצא הנומיסמטי שנחשף במילוי היסוד של הבניין (עפר שהובא אחרי הקמת היסודות לקירות ולעמודים, כדי לפלס את פני השטח ולייצב את היסודות לפני הנחת הרצפה.) הדעת נותנת כי הממצאים בתוך מילוי יסוד משקפים את התאריך המוקדם ביותר האפשרי לבניית רצפה.

במילוי נמצאו 278 מטבעות מהשנים 518–276 לספירה ועל פי המטבעות המאוחרים ביותר קבע מעוז שבית הכנסת בכנף נבנה לא לפני ראשית המאה השישית לספירה. מעוז מציין כי בבורות הבדיקה שנחפרו ביסודות בית הכנסת נמצאו 26 שברי חרס שתוארכו למן סוף המאה השלישית עד אמצע המאה השישית לספירה.

קירות בית הכנסת הושתתו על סלע האם ובשום מקום לא נמצאו שרידים של בנייה קדומה ישירות מתחת לחלל או לקירות בית הכנסת (זאת בניגוד למימצאים מצפון לבית הכנסת, ובהם שרידי מבנים מהתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה ישירות מתחת לרחוב המרוצף.) על פי מעוז, לא נמצאה שכבת בנייה שאפשר לתארכה בין המרד הגדול לבין מועד הקמת בית הכנסת.

בסקרים ובחפירה נמצאו כמעט כל חלקי הכניסה אל בית הכנסת, ובהם חלקי מזוזה מעוטרים וחלקי המשקוף שעליו כתובת ארוכה בארמית: ["הדה סכופ] תה דכיר לטב יוסה בר חלפו בר חניו דעבדה," ותרגומה לעברית: "המשקוף הזה זכור לטוב יוסה בן חלפו בן חניו שעשאו / שעשיתיו." חלקי הפתח מוצגים כיום במחסן הפריטים הפתוח בפארק קצרין העתיקה. באשר למיקומו של פתח בית הכנסת, עד כה היה מקובל להניח שפתח המבנה היה במערב, בהתבסס על ריכוז אבני משקוף במבנים מודרניים. ואולם, בקירות המזרחי והמערבי של בית הכנסת לא נמצאו נדבכים באתרם, וכן לא נמצאה עדות בחלל המבנה למיקום הפתח. לפיכך, אפשר להציע שהפתח היה דווקא במזרח והמבנה פנה למערב. בית כנסת בכיוון דומה נחפר בדיר עזיז הסמוך לחורבת כנף.

מבנה מגורים

בחלקו הדרומי של הכפר, במדרון תלול, נחשף מבנה מגורים "(מבנה ,)"300המייצג את תפרוסת השטח הבנוי בכפר. בחפירתו של מעוז נמצא כי קירות המבנה בנויים מאבנים מהוקצעות, ורק מסגרת הפתח החיצוני עשויה אבני גזית. החלק העיקרי של הבניין כולל שלושה מרחבים מלבניים הסדורים זה מאחורי זה.

בחפירה נמצאו שני קמיעות נחושת יחידאיות ועליהן כתובות, ככל הנראה השבעות מאגיות בארמית ובעברית. הקמיעות מוצגות כיום במוזיאון ישראל. קמיע אחד הוקדש ל"יאיתה ברתה דמרין" (יאיתה בת מרים) והשני ל "רבי אלעזר ברי דאסתיר" (רבי אלעזר בנה של אסתר.) מעוז מציין כי בהיעדר מימצא מהמאה השביעית לספירה, נראה שהכפר ננטש כבר בשלהי המאה השישית או בראשית המאה השביעית לספירה. בשנת 2009החל תהליך של תיעוד ארכיאולוגי, שימורי והנדסי של המבנה, לצורך ייצובו.

טבלה :1ניתוח השכבות שנמצאו באתר עד כה ( חפירות וסקרים)

החפירות החדשות

בשנים 2018–2017 התחדשו החפירות. משלחת רשות העתיקות, במימון משרד מורשת וירושלים, המועצה האזורית גולן ורשות העתיקות, חפרה במקום. אל פועלי הרשות הצטרפו תלמידי בתי ספר במסגרת פעילות של"ח. על בסיס בורות הבדיקה של חפירת מעוז נפתחו שלושה שטחי חפירה בפנים המבנה. החפירה העמיקה עד הסלע וחשפה ארבע שכבות. בשלוש מהן נמצאו רצפות (איור)3 בשכבה 4נמצאו שלושה קירות, ייתכן של חדר. אחד הקירות בנוי מאבני גוויל גדולות. הקירות התבססו על הסלע, ואפשר כי לצורך כך בוצעה חציבה בסלע ונוצל המדרון הטבעי.

בשכבה 3נמצאו מקטעים בודדים בלבד של רצפה ()3F עשויה אבנים, על פני הסלע במפלס גבוה יותר משכבה .4 בשכבה 2נמצאה רצפה ( )2Fעשויה אבנים עבות ומוחלקות, המבוססת על שכבה דקה של אדמה מפולסת מעל רצפה .3F ברצפה זו משולבים מסדים לבסיסי עמודים של שני טורי עמודים. הבסיסים לא נמצאו באתרם.

ניכר כי רצפה זו נפגעה בעבר ותוקנה על ידי השלמת ריצוף טיח עבה לבן באותו המפלס. בתיקוני הטיח של רצפה 2Fנמצאו מטבעות רבים. מטבעות אלה טרם נחקרו, אך מעיון ראשוני בהם ניתן למצוא דמיון למטבעות מחפירות מעוז באותו מבנה. כמו כן נמצאו בחפירה חרסים ומטבעות רבים מהמאות השנייה עד הרביעית. בשכבה 1נמצאה רצפה ( )1Fעשויה אבנים מוחלקות וחוליות עמוד הבנויה על מילוי מעל שרידי רצפה .2בין שכבה 2ל- 1קבורות כמה חוליות עמוד.

שולחן אבן

פריט הדומה לשולחן אבן מגולף, עומד על ארבע רגליים, נמצא על רצפה .3Fלפי תנוחתו על הרצפה והיותו מפולס, ניכר כי השולחן נמצא באתרו. שולחן זה דומה לשולחנות מבית הכנסת במגדל ומבית הכנסת בחורבת כור בצפון- מערב הכינרת, וכן לפריטים המשולבים בשימוש משני בספסלי בתי הכנסת הסמוכים בדיר עזיז ובעין קשתות. אפשר להציע שתי אפשרויות לשימוש בשולחן: האחת, כי השולחן הוצב על מעמד מעץ ועליו הניחו ספר או מגילה לקריאה; והשנייה, כי השולחן הונח על הרצפה, ועליו הונחה "התיבה" (ארון לספר או למגילה, תענית ב.). האפשרות השנייה סבירה יותר, ואפשר להקיש מכך גם על השימוש בשולחנות בעין קשתות ובדיר עזיז.

סכום: התפתחות מבנה בית הכנסת:

מניתוח הממצא עד כה ניתן להציע את ההתפתחות הבאה- בשכבה 4נבנו על הסלע שלושה קירות מאבני גוויל גדולות, עם מילוי של אבנים קטנות ביניהם. בשל ההיקף המצומצם של החפירה לא ברור אם הקיר הדרומי (1W) משמש פינה של מבנה קדום, או יסוד למבנה שנבנה מעליו בשכבה .3כך או כך, קירות 3–1מהווים יחידה אדריכלית אחת, אך בשלב זה לא ניתן לתארכה.

בשכבה 3המתוארכת לתקופה הרומית התיכונה, הוקם מבנה אשר תוכניתו אינה ברורה, אולם ניתן להניח כי היה זה מבנה ציבורי על פי הימצאות שולחן האבן והשימוש הציבורי הוודאי שנעשה בו לאחר מכן. מבנה זה חרב או נהרס, ועליו נבנה מבנה ציבורי בתוכנית בזיליקה. בשכבה ,2בתקופה הביזנטית הקדומה, הוקם על המבנה של שכבה 3מבנה ציבורי בזיליקאי בכיוון מזרח-מערב, אשר כלל שני טורים של ארבעה עמודים כל אחד. מבנה זה חרב בחלקו ורצפתו תוקנה על ידי רצפת טיח בה הוטמנו מאות מטבעות. בשכבה ,1במהלך המאה הי"ט, הוקם מבנה מודרני, אשר השתמש בחלק מהקירות של המבנה הקדום. הגג נתמך על ידי קמרונות ותוכניתו לא הייתה בזיליקאית.

תיארוך חיי הכפר היהודי ומבנה בית הכנסת

כאמור, מעוז מתארך את בניית בית הכנסת והשימוש בו למאה השישית לספירה. אורמן, שהביא את דיווחו הראשוני של מעוז על החפירה, תמה מדוע מתעלם מעוז מממצאים קרמיים ונומיסמטיים מהמאות השנייה והשלישית לספירה, שנמצאו, כך על פי אורמן, בשטח האתר. כמו כן הוא מעלה שאלות על מסקנותיו של מעוז בדבר הרס המבנה ברעידת האדמה של 551לסה"נ, ובעיקר על תיארוך בית הכנסת. לדעתו שגה מעוז באבחון הסטרטיגרפיה. צפריר הציע לשקול אפשרות שבית הכנסת נבנה בתקופה קדומה יותר, אך במאה השישית לספירה שוחזר או שרצפתו הוחלפה. אדן-בייביץ' פרסם נתונים על הקרמיקה מחפירתו של מעוז, לפיהם הייתה נוכחות יישובית לכל אורך התקופה הרומית. בן דוד, אשר את סיכומו הבאנו לעיל, מסכם את הממצא הקרמי כך: "עוצמתו ניכרת בתקופות הרומית המאוחרת ( , )%23הביזאנטית הקדומה ( )%30והתיכונה .")%26(

ניתוח זה של בן דוד, יחד עם ההשגות הנוספות על ניתוחו של מעוז, מאפשרים לנו להציע את התיארוך הבא, בהסתמך על המימצא האדריכלי, הסטרטיגרפי והמימצא הקטן: במהלך המאה הרביעית לספירה, אולי אף בראשיתה, נבנה בראש הגבעה בית כנסת אשר תוכניתו אינה ברורה לנו (שכבה .)3למבנה זה אפשר לשייך את שולחן האבן וכן מימצא קרמי ונומיסמטי רב. ייתכן שהרצפה שנמצאה בשכבה זו ( )3היא שריד של מבנה זה. בסוף המאה הרביעית או בראשית המאה החמישית לספירה נבנה במקום בית כנסת גדול בתוכנית בזיליקה שלה שתי קומות (שכבה .)2פריטי השער שנמצאו הם חלקים מפתח המבנה. כיוון המבנה הינו בציר מזרח-מערב ולדעתנו ניתן להציע כי פתח המבנה היה במזרח ולא במערב, כפי שהיה מקובל לחשוב עד כה. מבנה זה חרב ברעידת האדמה בשנת 551לסה"נ ושוקם, כדעת מעוז, ככל הנראה כמבנה חד קומתי. לרצפת מבנה זה היו שני שלבים שהמאוחר בהם הוא תיקון בטיח.

בעבר סברו שכל בתי הכנסת ברמת הגולן, למעט אלה מימי הבית השני, הם מהתקופה הביזנטית, וקיים לפיכך פער בהתיישבות היהודית בין התקופות הרומית התיכונה והמאוחרת; ואולם, סקרים וחפירות חושפים אט אט אתרים עם בתי כנסת מהתקופה הרומית, כדוגמת עין קשתות/אום אל קנטיר, דיר עזיז ומג'דוליה. בית הכנסת בחורבת כנף מצטרף לתמונה זו ומוכיח כי היישוב היהודי בגולן התחדש עוד לפני התקופה הביזנטית. בעקבות גילוי שולחנות האבן בחורבת כנף ובאתרים נוספים שנזכרו, יש לדון שנית במהות מוסד בית הכנסת ובאופי השימוש במבנה על ידי הקהילה. עם המשך החפירות וניתוח מלא של התרבות החומרית אפשר יהיה לחדד את האבחנות הכרונולוגיות והסטרטיגרפיות

עשוי לעניין אתכם:

מסלול בית הכנסת דיר עזיז – מעיין עין כנף