בית ציידא – ביתו של אבשלום

בית ציידא – הכאן מקומה של ארץ הגשורי?

בתקופת הברונזה המאוחרת שלטו המצרים בארץ כנען כשליטי על. בארכיון קדום שנמצא בתל אל–עמארנה שבמצרים נמצאה התכתבות מהמאה ה–14 לפסה"נ בין מלכי ארץ כנען ובין מלך מצרים. המכתבים, שנכתבו בכתב היתדות, מסייעים לחקר תולדות ארץ ישראל בתקופה הכנענית (בטרם הכיבוש הישראלי.) מעיון במכתבים אנו למדים על השלטון, על הערים, על המושלים ועל מאפיינים שונים של החיים בארץ כנען באותה תקופה. באחד המכתבים נכתב (בתרגום:) 'האם לא היה זה מטעם שולם מרדך שהעיר עשתרות באה לעזור לפחל כאשר לחמו בו כל ערי ארץ גארי [גשורי]. העיר אדמו, העיר אררו, העיר משקי, העיר מגדל, העיר עין–ענב, העיר זרקי, וכאשר נכבשה העיר עיון והעיר יבילים'.. (מכתב .)256 לדעתו של הארכאולוג בנימין מזר ייתכן שנפלה טעות בכתיבת המכתב, והסופר השמיט את ההברה 'שו' מהשם גא–רי, ולכן ניתן לדעתו להניח שבמכתב התלונן מלך עשתרות, כי ברית ערים הנקראת גשורי לקחה ממנו מספר ערים ונלחמה בו ובמלך פחל אשר בעבר הירדן הצפון–מזרחי.

גשור נזכרת כמה פעמים במקרא. ה'גשורי' נזכר בספר יהושע ברשימה של ערים שבני ישראל לא כבשו בבואם לארץ: 'וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת הַגְּשׁוּרִי וְאֶת הַמַּעֲכָתִי; וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה' (יהושע יג יג). מההקשר בפסוקים ניתן ללמוד שגשור ומעכה היו סמוכות זו לזו וישבו בין הגלעד מדרום ובין החרמון מצפון – אזור הגולן של היום. שתי הערים גשור ומעכה קיימו מערכת קשרים עם מלכות ישראל. על איש בושת בן שאול מסופר שלאחר מות שאול אביו הומלך — 'וְאַבְנֵר בֶּן–נֵר, שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל, לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל, וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם. וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד, וְאֶל הָאֲשׁוּרִי, וְאֶל יִזְרְעֶאל; וְעַל אֶפְרַיִם, וְעַל בִּנְיָמִן, וְעַל יִשְׂרָאֵל, כֻּלֹּה' (שמואל ב, ב ח-ט). בתרגום השבעים נכתב "הגשורי," ולא האשורי, שכן זו כנראה כוונת הכתוב.

גשור מופיעה גם בהקשר משפחתי לבית המלוכה בישראל. אבשלום בן דוד, הטוען לכתר אביו, הוא בנו מנישואיו למעכה, בתו של תלמי מלך גשור: 'וילדו (וַיִּוָּלְדוּ) לְדָוִד בָּנִים, בְּחֶבְרוֹן… וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה, בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר' (שמואל ב, ג ג). אבשלום טען לכתר וניסה לתפוס את המלוכה. משנוכח לדעת שהדבר לא עלה בידו, הוא ברח לתלמי סבו: 'וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּר; וַיְהִי שָׁם, שָׁלֹשׁ שָׁנִים' (שמואל ב, יג לח). לאחר שלוש שנים בגשור נקרא אבשלום לשוב לירושלים, אולם כאן הוא אינו מוזמן להיפגש עם אביו המלך והוא מתלונן: 'לָמָּה בָּאתִי מִגְּשׁוּר-טוֹב לִי, עֹד אֲנִי–שָׁם' (שמואל ב, יד לב).

מקובל במחקר כי מוצאם של הגשורים הוא מהעם החורי, אחד מעממי ממלכת מיתני, או מעמי החיתים, שתיהן ממלכות צפוניות. במקרא נזכרים כמה אנשים ששמותיהם מציינים כי מקורם בעמים אלה: עפרון החיתי, אוריה החיתי, עמיחור או עמיהוד מלך גשור. מעניין כי רש"י בן המאה השתים עשרה מפרש: 'גשור הוא גשורי. לפי שהיו קרובים לארמים' (דברי הימים א ב, כג). רש"י תפס את הגשורים כאחת מהקבוצות הארמיות אשר לאחר מכן התגבשו לממלכת ארם, וחוקרים בימינו משערים שאמנם כך היה.

בחפירות שונות באזור אכן נמצאו מספר שמות אשר נראים כשמות ארמיים: שקיא,עקיבא, מכי, לשם. במקרא, בלוח העמים בספר בראשית, מופיע השם מעכה כשהוא מציין גם עם נוסף המתגורר בצפון הארץ: 'וּפִילַגְשׁוֹ, וּשְׁמָהּ רְאוּמָה; וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם, וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה' (בראשית כב כד). בספר שמואל ראינו, כזכור, שהשם מעכה מופיע גם בהקשר לגשור ולבית המלוכה בישראל. את היכרותנו עם בני ממלכת גשור נעמיק בעזרת הממצא הארכאולוגי. האתרים בהם נבקר נחפרו לראשונה בשנות התשעים על ידי משלחת 'המכון לחקר הגולן' ואוניברסיטת חיפה בראשות הפרופסורים רמי ערב ומשה כוכבי. החפירות חודשו בשנת 2001על ידי משלחת משותפת של כ– 15אוניברסיטאות מארצות הברית. המשלחת חפרה בבית ציידא, בתל הדר, בתל סורג ובעין גב.

חומת העיר

נלך בשביל ונבחין מימין לנו בסוללת אבנים גדולה. זוהי חומת העיר בית ציידא, שהחוקרים מציעים לזהותה כבירת ממלכת גשור. לצד החומה ניתן להבחין בחלקלקה.

הדרך העולה אל העיר

לאחר הליכה של כ– 150 מטרים במרחק מה מהחומה, ניצמד אל החומה ונבחין כי אנו הולכים על דרך מרוצפת אבנים, זוהי הדרך שעלתה אל שער העיר במאה התשיעית לפסה"נ (שכבה .)5למעשה, כל הדרך מאזור המכולות היא דרך עתיקה ומרוצפת שכוסתה בעפר. כך עולה מסקר תת–הקרקע שנעשה על ידי רָדָר בעת החפירה. נתקדם על אבני הריצוף. מימיננו חומה נמוכה, זו היא החומה החיצונית של העיר שנועדה לעצור התקפה ישירה על החומה העיקרית. מאחוריה מתנשאת החומה הראשית, שהתנשאה לגובה עשרה מטרים לערך ושובצו בה מגדלים.

שער העיר

נעצור לפני שער העיר. רחבת שער העיר בעת העתיקה הייתה למעשה מקום הפעילות המרכזי בעיר, המקום בו התרכזה פעילות השליט, הזקנים, השופטים, שווקי העיר והמסחר. השער שאנו עומדים לפניו מכוּנה שער ארבעת התאים, שכן צמודים אליו ארבעה חדרים. שער זה דומה לשערים שנמצאו במגידו, בחצור ובדן, אך הוא הגדול מביניהם ומשתרע על יותר מחצי דונם. ניכנס דרך השער החיצוני אל רחבת האבן שהייתה מרכז הפעילויות העירוניות. נפנה ימינה אל השער הפנימי. מימין לשער — כן פולחן המונח על גבי אצטבה. מעל שוקת האבן נמצאה אסטלה (מצבה) עם עיטור אל הירח. משני צדי השער הפנימי נמצאו שתי אסטלות נוספות מבזלת אך ללא עיטורים. נעבור את סף השער ונראה מכל צד שני תאים גדולים. ייעודם של התאים יכול להיות כפול: ייעוד ביטחוני — מקום שהייה לכיתות משמר או ליחידה צבאית או תפקוד מסחרי. בשערים בבית ציידא נמצאו שרידים רבים של חיטה, של כוסמת ושל זני תבואה נוספים. בכל תא נמצא זן אחר. מכאן — שבבית ציידא שימשו התאים לאחסון תבואה ולא נועדו לצרכים צבאיים.

מקום הפולחן

נצא מהשער מערבה (זהירות! עדיין יש בורות חפירה שנותרו פתוחים.) משמאלנו — בור גדול, וסמוך לו משטח אבנים מרובע מרוצף. זהו כנראה מזבח ציבורי. עם קצת דמיון נבחין אולי בכבש המתון העולה אליו. סמוך למשטח זה ובבור שלידו נמצאו כמויות גדולות של עצמות בעלי חיים. כל העצמות הן של בעלי חיים טהורים במושגי היהדות ונוסף להם יחמור. ממצא זה דומה לממצא במזבח בהר עיבל הסמוך לשכם. תופעה מעניינת היא שבחפירות בבתים הפרטיים באתר מתקופה זו נמצאו עצמות חזיר. כלומר — בבית אכלו חזיר, אך לפולחן הציבורי השתמשו בבעלי חיים טהורים. האם יש בכך כדי להעיד שאוכלוסיית העיר הייתה שונה מבחינה אתנית מהשליטים? או אולי ניתן להניח שהשליטים אימצו נוהגים של הישראלים? מתחת לשכבה ( )5מהמאה התשיעית לפסה"נ, נמצאה שכבה נוספת (שכבה )6אשר מתוארכת למאה העשירית לפסה"נ. שתי שכבות חיים אלה נחרבו בשרפה שנגרמה בעטיו של כיבוש צבאי.

בדרכנו נראה את בית הכורם ואת בית הדייג מן התקופה הרומית (שכבה .)2בתקופה הרומית היה כאן כפר דייגים יהודי שנקרא, כנראה, במקורות בשם 'ציידן.' 'בית הדייג' מכונה כך משום שנמצאה בו כמות רבה של כלי דייג. 'בית הכורם' הצפוני יותר הכיל מרתף ובו קנקני יין ומחטבים לבציר ענבים.

בית ציידא במקורות מתקופת בית שני

במקום זה נולדו שלושה — ואלי אף יותר — שליחים מחשובי השליחים של ישו: פטרוס, אנדריאס ופיליפוס. בעשור השני של המאה הראשונה לסה"נ ביקר כאן ישו ועל פי הברית החדשה חולל כאן מעשי נסים ובהם נס הלחם והדגים ונס ריפוי עיוור מעיוורונו. על יחסו של ישו לעיר ניתן ללמוד מאמרתו: 'אוי לך כורזין, ואווי לך בית צידה.'

יוסף בן–מתתיהו מספר שפיליפוס בן–הורדוס העניק בשנת 30לסה"נ, זכויות עירוניות לבית ציידא ושינה את שמה ליוליאס על שם יוליה–ליוויה, אשת הקיסר אוגוסטוס. ארבע שנים לאחר מכן מת פיליפוס בבית ציידא ונקבר בקבורה רבת פאר. בספרות התלמודית נזכרת בית ציידא כעיר ששכנה ליד הדרך הראשית המוליכה מבבל לארץ ישראל וכאזור עשיר בדגה. 300מיני דגים מנה כאן ר' שמעון בן גמליאל בכלי אחד

חדרי כנרת

גודל החדר 28 מ"ר. תפוסה מקסימלית זוג + 3 ילדים / 3 מבוגרים

להזמנת לינה

חדרי סער

גודל החדר 28 מ"ר. תפוסה מקסימלית זוג + 3 ילדים / 3 מבוגרים

להזמנת לינה

עשוי לעניין אותך גם:

• תל סורג וקרב אחאב בארמים