ארגון בר גיורא / עודד פורת

לפני כמאה שנים בערב שמחת תורה בין השמשות ב, הוקם ארגון "בר גיורא" יסוד מעשי לאידיאל השמירה וההגנה של היהודים על עצמם. 

 
קמנו, שבנו, צעירי אונים
קמנו, שבנו, אנחנו בריונים.
לגאול את ארצנו בסער מלחמה.
תובעים את נחלתנו ביד רמה.
בדם ואש יהודה נפלה
בדם ואש יהודה תקום!
מלחמה לדרור, לארצנו מלחמה
ואם מת הדרור – תחי הנקמה
אם משפט אין בארץ תשפוט החרב
ולו נפול כחול מזכיותינו לא נרף.
בדם ואש יהודה נפלה
בדם ואש יהודה תקום!
 
לפני כמאה שנים בערב שמחת תורה בין השמשות ב, הוקם ארגון "בר גיורא" יסוד מעשי לאידיאל השמירה וההגנה של היהודים על עצמם.
 שירו של יעקב כהן מחברי ארגון ההגנה העצמית ברוסיה שנכתב מיד לאחר פרעות קישינב, מתאר נאמנה את אידיאל מייסדי הארגון שנפגשו בהסתר בדירתו של יצחק בן צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל והוציאו מהכח אל הפועל, תרתי משמע את עיקרון השמירה.

 החבורה שהתכנסה כללה מספר דמויות אגדיות בתולדות הציונות ביניהם: ישראל שוחט, שהנהיג את החבורה , אלכסנדר זייד, ישראל גלעדי, יחזקאל חנקין, מנדל פורטוגלי, יחזקאל ניסנוב, צבי בקר, על שאר המשתתפים דעות ההיסטוריונים חלוקות ולא מעט אנשים ניסו לנכס תהילה לא להם ולהציג עצמם כמי שנכחו באותה פגישה, כיוון שחברי בר גיורא התייחסו אל הארגון כמסדר חשאי עוד שנים רבות לאחר פירוקו ועל כן אי אפשר לאמת בוודאות את זהות כלל המשתתפים. שלוש החלטות מרכזיות, יצאו לאור מאותו מפגש: ראשית, קריאת שם הארגון בשמו של שמעון בר גיורא ממנהיגי המרד הגדול ברומאים. שנית, אימוץ הפזמון משירו של יעקב כהן "בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום" כסיסמת הארגון. ושלישית, הוטל של ישראל שוחט למצוא התיישבות בגליל בה יתגבשו בני החבורה ויחלו במלאכתם כשומרים עבריים על אדמת ארץ ישראל.
מניה וילבושיץ לימים יקרא שמה שוחט לאחר שתינשא לישראל, מנהיג בר גיורא, הייתה פעילה ציונית מעשית נמרצת ביותר ועל כן הצליחה ליצור קשר עם הברון ופקידיו ולקבל את החווה החקלאית בסג'רה עבור קולקטיב של פועלים שיצור מהפכה בצורת ההתיישבות שהיתה נהוגה עד אז בארץ. ישראל שוחט השיג את המוטל עליו ואנשי החבורה בחיזוק כוחות נוספים הלכו אל סג'רה והחלו לעבוד בה כפועלים מן המניין. רחל ינאית שהשתייכה לחבורה כותבת על אותה החלטה: " רוח המרד של הגליל מתחיה בליבנו בגליל נתמזגו המרד והגבורה בגאולה..." .

למרבה האירוניה, שומרי החווה בסג'רה היו צ'רקסים, דבר שדכדך את בני החבורה אך הם לא איפשרו לעצמם להיתפס ליאוש והתמידו באימונים בהכרת השטח, שימוש בנשק, אימונים גופניים ואפילו אימונים להתגברות על הפחד מהחשיכה. כשהרגישו מוכנים הציעו עצמם כשומרי החווה, מנהל החווה ואיכריה הוותיקים של סג'רה  חששו מיכולתם של אנשי בר גיורא לבצע את השמירה כהלכתה ועל כן סירבו בתחילה, אך אנשי בר גיורא לא אמרו נואש והמתינו להזדמנות שאכן הגיעה בדמות הירדמותו או היעלמותו של השומר הצ'רקסי באחד הלילות. סעדיה פז מראשוני בר גיורא שהבחין בכך העיר את חבריו והם החליטו על העברת אחת הפרדות מהאורווה החוצה , מהמהומה שנוצרה לאחר העברת הפרדה התעורר מנהל החווה וניסה לקרוא לשומר אך לשווא. מיד הטיל מנהל החווה על הקולקטיב את משימת השמירה, הייתה התרגשות גדולה והוחלט לערוך הגרלה בין החברים על הזכות להיות השומר העברי הראשון , הגורל נפל על צבי בקר שהפך להיות השומר העברי הראשון. אט אט החלו מתרגלים לעובדה שגם יהודים יכולים לשמור, אחרי מאורעות דמים במסחה הלא היא כפר תבור החלו לשמור גם שם אנשי בר גיורא ולשם כך צירפו שומרים חדשים מבני המושבה הצעירה.

 בפסח תרס"ט (1909) הוקם ארגון "השומר" , הוא ה"צורה הליגאלית של המסדר החשאי "בר גיורא" מטרת הארגון כפי שנוסחה בפרוטוקול של האסיפה "לפתח בארצנו אלמנט של שומרים יהודיים הראויים לעבודה זו". השומרים היהודיים החלו לשמור במושבות יהודה ולא רק במושבות הגליל התחתון. חדרה, רחובות ואפילו ראשון לציון מעוז האיכרות הוותיקה פתחו את שעריהם בפני השומרים העיבריים. אך חברי הארגון שאפו ליותר מעבודת השמירה ולשם כך הקימו בתחילה את תל עדשים שבעמק יזרעאל ובשנת 1916 עלו אל הגליל העליון לממש את האידיאל המרכזי של אנשי השומר להקים את ישובי הגבול או כמו שאמר זאת ישראל גלעדי: " עלינו לקיים דווקא עכשיו את נקודת הבטחון בגבול- זה החזון של "השומר" מאז היותו". בתחילה נקראה נקודת ההתישבות "כפר בר גיורא" אך לאחר מותו של ישראל גלעדי הוסב שמו של הישוב לכפר גלעדי. ולשם פנינו מועדות, קיבוץ כפר גלעדי ממוקם באצבע הגליל, צפונית לקרית שמונה בקיבוץ שני אתרים מרכזיים המחברים אותנו אל ארגון השומר ובר גיורא.

ראשית, מוזיאון  השומר שנמצא בקיבוץ ונבנה בשנת 1968 על מנת לספר את סיפורו של ארגון השומר ואגב כך גם את סיפורו של ארגון בר גיורא. המוזיאון עבר באחרונה שיפוץ ומומלץ בחום לבקר בו, הכניסה בתשלום. לאחר מכן מומלץ לרדת בשביל הולכי רגל המכונה "שביל הפצועים" מכיוון שבו הובילו את פצועי תל חי וביניהם יוסף טרומפלדור אל עבר הישוב השכן כפר גלעדי. עם השביל נגיע אל בית הקברות של כפר גלעדי, בית הקברות מתחלק לארבעה מתחמים מרכזיים הראשון בסמוך לאנדרטת האריה השואג המפורסמת קבר נופלי תל חי, השני חלקת הקיבוץ ובתוכה חלקת חללי צה"ל בני הקיבוץ. מתחם שלישי הוא חלקת השומר בה קבורים כל חברי הארגון ואלו שאינם קבורים בו כמו אלכסנדר זייד שקבור בעמק יזרעאל מצויינים במצבה נפרדת. על קיר גדול בחלקת השומר כתובה סיסמת בר גיורא שאומצה גם על ידי השומר: "בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום" והמתחם הרביעי התווסף לדאבוננו בקיץ תשס"ו במלחמת לבנון האחרונה, עת נפלה פצצת קטיושה ברחבת הכניסה לבית הקברות והרגה 12 לוחמי צנחנים ששהו במקום. מה שמדגיש שגם כיום מאה שנה לאחר הקמת ארגון בר גיורא יסוד להגנה העם היהודי על עצמו הצורך לא פס מהעולם ורק הארגונים להגשמת יעוד זה השתכללו.

היטיב לתאר זאת דוד בן גוריון: "אינני יודע מי היה אביו של צה"ל אך ללא ספק השומר היה סבו".

*התמונה היא מאוספי מוזיאון בית השומר

 


accessibility