טיול בעקבות המבול

במאמר זה נוכל למצוא שני אתרים המשמרים את זכר המבול ומלמדים אותנו פרק בכבשונו של עולם.

חג הסוכות שחלף ותחילת אמירת ברכת הגשמים, מצטרפים לגשמי היורה שכבר ירדו השנה ולפרשת השבוע העוסקת בגשמי המבול. וכל אלו מזמינים אותנו לצאת אל צפון הגולן, לטיול בעקבות המבול.
כאן נוכל למצוא שני אתרים המשמרים את זכר המבול ומלמדים אותנו פרק בכבשונו של עולם.
התורה מתארת את תחילתו של המבול במילים הבאות: ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארובות השמים נפתחו (פרק ז, פסוק יא). ארבעים יום יורד הגשם ובסופו מתארת התורה: ויסכרו מעינת תהום וארובות השמים (פרק ח, פסוק ב). את עינם של חז"ל צד ההבדל הזעיר שבין תחילת המבול לסופו והוא: חסרונה של המילה רבה מהציטוט השני. ומכאן נולדה הדרשה הבאה: אמר רבי יוחנן דור המבול ברבה קלקלו וברבה נידונו. ברבה קלקלו שנאמר (בראשית ו) וירא ה' כי רבה רעת האדם וברבה נידונו שנאמר (בראשית ז) כל מעינות תהום רבה. אמר רבי יוחנן שלשה נשתיירו מהם בלועה דגדר וחמי טבריא ועיניא רבתי דבירם (תלמוד בבלי סנהדרין, דף קח, עמוד א).
על פי דרשתו של רבי יוחנן מעיינות תהום רבה הם מעיינות מיוחדים אשר הציפו את העולם. וכשנסגרו כל הנביעות נשארו כמה מהם פתוחים. בדבריו גם מציין רבי יוחנן מהם אותם מעיינות, ולא קשה לזהות כאן את הנביעות החמות של חמי טבריה וחמת גדר.
הקללה הפכה לברכה
בימינו ישנם קידוחי עומק ולא קשה למצוא שכבות מי תהום חמים (כך למשל בחמי יואב שבדרום והגייזר שליד שמיר בצפון) אולם בימי קדם היו מעיינות אלו חריגים בנופי ארצנו.
רבי יוחנן מציין מקום שלישי – עיניא רבתי דבירם. כפי הנראה כוונתו לבריכה הטבעית המוכרת יותר בשם בריכת רם. גם היא תופעת טבע יחודית – מאגר מים שלא מתמלא על ידי נחל הנכנס אליו כמו שאר האגמים ומאגרי המים בארצנו. המילה עינא מזכירה לנו גם את המשמעות עין, מעניין שגם האגדה הערבית מספרת על החרמונית שהפקידה את עינה הכחולה להשגיח על החרמון.
במורדות הגולן, לא רחוק מבריכת רם נמצאת שמורת נחל חרמון-הבניאס. אמר רבי אליעזר…ויסכרו מעיינות תהום, אבל לא כל מעינות חוץ ממעיין טבריה (חמי טבריה) ואבלוניס (?) ומערת פמייס (נקודת הנביעה של נחל חרמון), (בראשית רבה, לג, ד)
תופעות הטבע המיוחדות של חמי טבריה, ברכת רם ומעיינות הבניאס נתפשו בעיני קדמונינו כקשר לשכבות עמוקות בהיסטוריה האנושית. אותם מעיינות שעלו והציפו את העולם נותרו לאחר שנסוגו המים והפכו למקור ברכה לאדם. ואולי זה גם סוג של מזכרת עוון ותמרור אזהרה. הרשות נתונה. בידינו היכולת להכריע בין הקללה לברכה.