בעקבות היטורים בני ישמעאל?

"ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם, ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם". שניים עשר בנים נולדו לישמעאל ומעט מאוד ידוע לנו על העמים שיצאו מהם. אך בין הבנים מסתתר עם אחד שדווקא צליל שמו מזכיר לנו עם הידוע בעיקר ליודעי ח"ן, העם היטורי, כנאמר :" חדד ותימא יטור נפיש וקדמה" (פס' ט"ו). העם היטורי הינו עם ששרידיו נמצאים באזור צפון הגולן ומורדות הלבנון. אזכורו כעם מופיע בתיאור המלחמה בין שבטי עבר הירדן וההגריאיים (דברי הימים א', ה', י"ח-כ"ב): "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נשאי מגן וחרב ודורכי קשת ולמודי מלחמה…ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונודב". את העם היטורי אנו פוגשים רק בתקופה ההלניסטית כשבט נוודים ונוודים למחצה הנמצא באזור החרמון. בעת הקמת ממלכת החשמונאים, הקימו גם היטורים ממלכה משל עצמם זו היתה קצרה מאוד, רק שלושה מלכים הספיקו למשול בכיפה והאחרון שבהם זינדורוס מתואר ע"י יוסף בן מתיתיהו כ"עוסק במעשי ליסטים" וזו כנראה הסיבה שבעטיה הוחרבה הממלכה היטורית, כממלכה עצמאית ע"י הרומאים וסופחה לממלכתו של הורדוס. אחד הסיפורים המופלאים על היטורים שניהלו מערכת יחסים חמימה עם החשמונאים מדברת על גיור המוני של היטורים. אולם מקור הסיפור מפוקפק וכנראה הוא נכנס לקטגורית "כל קשר למציאות הינו מקרי בהחלט"…

אנו נלך אל אחד מהאתרים היטורים ולשם כך ניסע אל צפון הגולן שם היתה ממלכתם ונעפיל אל אתר מיוחד בשם גבעת חווארית. הגבעה נמצאת מצפון לכפר הדרוזי מסעדה על קו הרכס בין הכפר לכפר עין קיניה. כיצד נגיע? ניסע אל הכיכר המרכזית של הכפר שם נמשיך ישר על כביש 98. בקצה הכפר נבחין בשלט כתום המפנה שמאלה אל עבר "נבי איליה" ניסע על גבי כביש אספלט חדש אך צר שבשוליו נמצאים סימני הדרך של "שביל הגולן" עד שנגיע אל קצה הכביש ובסמוך לו נראה מבנה גדול בעל כיפה לבנה מעוגלת זהו מק'ם נבי איליה, אתר דרוזי מקודש וחדש למראה המנציח את שמו הנבי איליה הלא הוא אליהו הנביא. המק'ם שהיה לפני כן אבן גדולה מכוסה ביריעות בד ומתחת לעץ, נבנה בתצורתו הנוכחית בשנת 2007. נחנה את הרכב סמוך אליו ונעפיל אל הגבעה התמימה שמעל למק'ם זוהי גבעת חווארית. משמעות השם "חווארית" הינו תלמים ואכן הגבעה נראית כגבעה הנחרשת תמידית. העפלה אל הגבעה משתלמת במיוחד שכן מכן נשקף נופו של עמק החולה בפרט וכל אזור אצבע הגליל בכלל מרכס רמים דרך מישורי עמק החולה ועד לרכסי מדינת לבנון. גם נופיו של הר דב ומורדות החרמון נגלים לעינינו וכמובן במיוחד ערוצו העמוק של נחל סער הגבול הטבעי בין הגולן לבין החרמון.  אחרי שהשבענו את עינינו נשמע מעט על הממצא הארכיאולוגי במקום. הממצא הקדום ביותר בו מתחיל מהתקופה ההלניסטית,מה שאומר שזהו אתר יטורי בתחילה. אולם חשיבותו המרכזית של האתר מבחינה ארכיאולוגית הוא דווקא בתקופה הביזנטית או ליתר דיוק מהמחצית השניה של המאה השלישית ועד לתחילת המאה הרביעית עת היה במקום מרכז ליצור כלי חרס. ד"ר משה הרטל  שחקר את המפה הישובית של אזור צפון הגולן מתאר את כלי חווארית ככלים משמעותיים בתפוצת הישובים באזור. הרטל גם סובר שבמקום היתה מצודה בתקופה הממלוכית ושרידי ההתישבות במקום מגיעים עד לתקופה העותמנית. אזור צפון הגולן הינו אזור דל יחסית במקומות ישוב עתיקים אך קרבת אתר "גבעת חווארית" למקורות מים ומקומו הגבוה תרמו תרומה מכרעת לקיום אתר הישוב במשך תקופה כה ארוכה בניגוד לשממה הישובית שהיתה בסביבתו.