מצפה גולני – תל פאחר

סיפור קרב תל פאחר הוא אחד מבין סיפורי הקרבות הרבים שקרו בגולן במלחמת ששת הימים והוא מהווה נדבך מרכזי בהיותו של הגולן כיום בידינו. שמו הולך לפניו ובצדק: סיפור על גבורה, על רעות, על אחוות לוחמים ודבקות במטרה.

אך אל נשכח שזהו רק סיפור קרב אחד מבין רבים שקרו בגולן בפרט ובמלחמת ששת הימים בכלל וישנם רבים שעדיין לא סופרו.

איך מגיעים?

ניסע על כביש 90 צפונה, בצומת המצודות נפנה ימינה לכביש 99. נחלוף על פני שמורות השניר, הדן והבניאס. מעט אחרי הסיבוב שאחרי שמורת הבניאס ישנה פניה ימינה לאתר.

תל פאחר הוא אחד מבין 73 תילי הגעש המצויים ברמת הגולן. התל ממוקם בצפון הרמה ומשקיף היטב על כל אזור עמק החולה שנפרש מתחתיו. שימש כמוצב סורי במלחמת ששת הימים, המוצב היה מוגן היטב מכיוון שעמד במקום מוגבה מעל סביבתו, כלל שלוש רצועות של חפירות באדמה שמוגנו היטב, והיה מוקף אזורי מוקשים וגדר תיל.

קרב תל פאחר – היסטוריה

אם נחזור אחורה לשנת 1949 בזמן הסכם שביתת הנשק שלנו עם סוריה נקבעו שטחים בעמק החולה ובעמק הירדן כשטחים "מפורזים", הבעיה הייתה שההגדרה של מדינת ישראל לשטחים "מפורזים" ושל סוריה הייתה שונה בתכלית. לפי הסורים אסור להכניס לשטחים אלו לא צבא ולא אזרחים, לעומתם ההגדרה שלנו הייתה שאזרחים מותר להכניס וצבא לא. אכן, ההתיישבות היהודית בכל שטחי העמק מתחילה לפרוח ולשגשג, יישובים וקיבוצים קמים בניהם: עין גב, תל קציר, דן ועוד.

אפשר לדמיין בקלות איך הייתה תגובתם של הסורים נוכח מעשה זה. תגובתם הייתה חריפה ביותר, הם רואים בהתיישבות בגידה מצד מדינת ישראל לכן הם מפגיזים את כל יישובי העמק ותושביהם. ללא רחמים. הסורים ב1951 בונים שרשרת מוצבים לאורך ציר הכינרת כשהם נמצאים ביתרון גובה אדיר משמעותי מאוד, תושבי העמק חיו תחת איום ממשי מתמיד במשך 19 שנה. "ילדי המקלטים" כך כונו ילדי העמק. כל מציאות אחרת ללא הפגזות לא הייתה מוכרת להם. התכנון לכבוש את הגולן היה בגדר חלום רחוק.

לכן, כאשר פורצת מלחמת ששת הימים וצה"ל מצליח להביס את האויב המצרי והירדני החלום הרחוק לא נראה כל כך רחוק. על הסיבות שגרמו בסופו של דבר לכיבוש הגולן ישנם סיפורים רבים , אך אין ספק שלחץ המתישבים בעמק הירדן ועמק החולה תרם לכך רבות. ולכן , לאחר שהובהר סופית כי מצרים אינה מהווה יותר איום ניתן האישור לעלות לרמת הגולן ולכבשה.

ב9 ביוני 1967 מתחילה התקפה אווירית כבדה על רמת הגולן. המהלך הקרקעי נועד לנצל את רמת הבניאס הנמצאת בצפון עמק החולה ומהווה מדרגה גיאומורפולוגית בדרך אל הגולן. הסורים שנמצאים על התילים הגעשיים בתוך המוצבים ביניהם תל פאחר נמצאים ביתרון גובה גדול בהשוואה לחיילינו המגיעים מאזור העמק. הלחימה צפון הגולן נעשתה בכמה מוקדים עיקריים שלכל אחד מהם חשיבות גדולה משלו. אנו נתמקד בלחימה במוצב תל פאחר עצמו.

בצהרי היום של ה-9 ביוני מקבלים גדוד 12 של חטיבת גולני פקודה לצאת לכיוון התל בכוונה לכבוש את המוצב הסורי. התכנון בראשותו של שלמה סגל מ"פ ב' היה להוליך את השיירה דרך דרום מזרח לתל מ"תוואי ההטיה" לכיוון "ציר הנפט" ויכנסו בדרך עוקפת מסביב לתל ,שם היה פחות מוגן ובכך יגרמו לסורים הפתעה גדולה. אך התוכנית השתבשה, במחצית הדרך לערך, כאשר הכוח ככל הנראה בעקבות טעות בניווט , נמצא בחזית אל מול הקנים הסוריים נפתחה נגדו אש עזה.

השיירה ממשיכה לנוע עם זחל"מים תחת אש כבדה שניתחת עליהם ופוצעת  קשה חיילים  רבים בשלב מסוים תוך כדי האש הכבדה שנורית עליהם מבין מוסא קליין המג"ד שלא ייתן לבצע את האיגוף המתוכנן ולכן פוקד לעלות לתל רגלית מהחזית וכך לחדור למוצבים. הוא פוקד על כולם לעזוב את הזחלמים ולשעוט קדימה לתל. הם עולים בטיפוס לכיוון המוצבים תחת אש סורית כבדה שנורית עליהם מכל עבר.

אחד מסיפורי הגבורה הידועים שקרו בתל התרחש ממש בנקודת זמן זו, חומר הנפץ שהיה אמור לפוצץ את גדר התיל שהיוותה מחסום לחדירה למוצב לא עבד ולכן בהחלטה של שניות בלבד החליט אחד הלוחמים דוד שירזי שמו, לשכב על גדר התיל הקוצנית ובכך להוות בגופו שלו "גשר" לחבריו שעלו עליו לשם חציית הגדר. הוא המשיך להילחם בעוז וגבורה בתעלות ושם נפל לבסוף חלל. יש לציין גם את יעקב חודרה שביצע את אותו מעשה הירואי של דוד שירזי אך בלהט הקרבות סיפורו נשכח ועל כך מגיע לו צדק היסטורי בדמות איזכורו כאן. בתנאי לחימה קשים אלו התגלו מעשי גבורה וקור רוח, תעוזה, יוזמה ובראש ובראשונה חברות של הלוחמים הצעירים ומפקדיהם שהתעלו על עצמם.

לבסוף בשעת שקיעת החמה, לאחר מאמצים רבים של כוחות רבים שבאו לעזור לגדוד 12 של חטיבת גולני נכבש לבסוף המוצב. זהו אחד הקרבות הקשים של חטיבת גולני עד היום.

את הקרב החל הגדוד עם 200 לוחמים. 110 מהם נפצעו ו-34 חיילים נפלו במהלך הקרב ביניהם גם המג"ד מוסה קליין. ל21 חיילים הוענקו עיטורים על אומץ הלב שהפגינו בקרב זה.

באתר תל פאחר נמצאים:

– אנדרטה ורחבת טקס לזכר הלוחמים שאיבדו את חייהם בקרבות על כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים.
-מערכת החפיר הסורית הכוללת תעלות ובונקרים שחלקם פתוחים.
-שני מצפים הצופים לעמק החולה.
-שלטים ומערכת קולית המספרים את סיפור הקרב.
– אין שירותים.

המלצות:

-את האתר ניתן ומומלץ לפקוד בכל עונות השנה, גם בימים גשומים.