קשה
מאושר לכיתות ז' ומעלה. אורך המסלול:כ- 2 ק"מ.
כחול 1132
לבאים מכיוון קרית שמונה- יש לפנות ימינה בצומת שיאון על כביש 99 ואחרי מפל סער
(שיופיע מצד שמאל) יש לפנות שמאלה על כביש 989 אחרי כ 4- ק"מ יש מגרש חניה מצד
שמאל שם מורידים את הילדים ומתחילים את המסלול.
לבאים מכיוון מסעדה- יש לפנות שמאלה בכיכר על כביש 99 ואחרי כ- 4 ק"מ יש לפנות
ימינה חזק לכיוון הכפר עין קניה, יש לחצות את הכפר ולהמשיך על הכביש בעליה עד
שמגיעים לצומת וממול מגרש החניה של המסלול.
המסלול מתחיל מאנדרטה של אגוז ונכנס לתוך ערוץ הנחל של החזורי הוא פונה מערבה יחד
עם הנחל ונפגש עם שביל שחור שיורד מקיבוץ נווה אט"יב במקביל למפגש עם השחור
השביל חותך מערוץ הנחל ועולה למעלה ההר. בסוף העליה יש סימון אדום שמחזיר אותנו
לחניה של האוטובוסים, אך ישנה אפשרות להמשיך על הכחול ולסיים את המסלול במבצר
נמרוד החולש על הנחל מלמעלה.
מסלול בדרגת קושי גבוהה. אומנם הוא קצר יחסית אך השטח מאופיין בבולדרים גדולים
שצריך לדלג על פניהם. בנוסף יש יתדות במשך המסלול, והעליה תלולה במיוחד.
נבי חזורי, תחנות קמח, ומבצר נמרוד.
באביב ובקיץ. בחורף כשהנחל זורם אין אפשרות לעשותו.
הורדה- בחניה ליד אנדרטת אגוז
איסוף- בחניה של מבצר נמרוד
3-4 שעות, עיתוי אחרון לכניסה כ 5- שעות לפני החושך.
מסומן בכחול עד סוף העליה. באמצע נפגש עם שביל שחור ) 1131 ( היורד לערוץ הנחל
מקיבוץ נווה אט"יב. בסוף העליה ניתן לעלות על שביל אדום העובר בתוך חורש ומגיע חזרה
לחניון שממנו התחלנו
מזג האוויר האביבי ההפכפך הנע מגשם חזק וקור חורפי לעומסי חום של יולי אוגוסט נותן לפריחה האביבית מכה קשה המזרזת מאוד את תהליך הפריחה, כלומר בעברית צחה הפרחים מתייבשים. אך אל דאגה גם לאלו שלא יצאו לראות את המרחבים הפורחים ישנה הזדמנות לראות את פריחת האביב ואפילו פריחת סוף חורף. כלניות אדומות ,כרמליות ורודות- סגולות ועוד מיני פרחי סוף חורף מרהיבים פורחים בצפון הארץ למרגלות החרמון שם נוכל לראות את כל היופי הזה בנחל חזורי הזורם מאזור החרמון לעבר הבניאס.
לפני המסלול נתהה מעט על קנקנו של קברו של נבי חזורי זה, מיהו ומה הוא? אז ראשית יש להוקיר לו תודה על כך שבזכותו נשמר כאן חורש האלונים העתיק הזה שגילו כ300 שנה לערך. ולגופו של עניין, על פי המסורת הדרוזית נבי חזורי היה קדוש דרוזי שוחר שלום שכאשר פגש עוברי דרכים באזור זה שאלם בדבר מטרת הליכתם, אם היה זה למטרות מלחמה היה נותן להם מלח שבילבלם בדרך וגרם להם לא להגיע למטרתם הנלוזה לעומת זאת אם היתה זו נסיעה למטרות שלום, המלח שהעניק להם תיבל את מזונם בטעם משובח שאין דומה לו.
בסיום חווית ההליכה בחורש בפריחה ובאתר ההנצחה המיוחד יפים מילות שירה של סיירת אגוז: "רבים הימים שטובלים רק בתכלת,אשר טוב היה בם לפצוח בשיר, אך על דברתנו נזכור בם את אלה,אשר אור היום שוב להם לא יאיר,למעלה בהר כבר השמש שוקעת, ורוח של ערב פורץ מן החום,סיירת אגוז את הדרך יודעת כי בה היא הלכה גם אתמול גם שלשום לסיירת אגוז יש קליפה קצת עבה,אך לב של זהב והמון אהבה".
accessibility